כל הפוסטים במשפחה בהרפתקה
מחשבות על קורונה, בידוד ושגרה
נכון, כנראה שיש לי יותר שעות חינוך ביתי מרוב ההורים שסביבי. במצטבר יש לי קצת יותר משש שנים בהן ביליתי
מכשפה. טובה!
כמה שאני אני אוהבת משימות. משימות. אתגרים. יעדים.יעדים!בעיקר אני אוהבת לעמוד ביעדים.טוב יותר מאחרים. כן, מודה, אני בת אדם תחרותית.אני
מחשבות על בית
בשבועות האחרונים עולות בי שאלות:אפשר להתגעגע למה שלא היה מעולם?ניתן להשתוקק למה שבכלל לא רוצים?מה עושים עם כל הצורך הזה,
זאת חירותנו
בזמן שאורי והילדים אוכלו ארוחה טעימה במסעה באריסטי אני התראיינתי בגלי צה"ל זאת חירותנו, מאחלת לכם גם, רק עם פחות
אנקת גבהים
אני לא היידי וחובבת הרים אינני – זאת בלשון המעטה. אני פוחדת מגבהים, פחד אמיתי, משתק, במיוחד אם הם מגיעים
micro LIVING
דצמבר 1977, אני בת שבע וחצי. אמא, אבא ושלושה ילדים, עוברים דירה. מדירה בת 3 חדרים בקומה הרביעית בלי מעלית! (אמא
הגודל כן קובע
תמיד סבלתי מבעיית פיצול עיצובי. יש בי צד שחפץ במינימליזם פרקטי, נקי, בהיר, כמעט ריקני. וצד אחר, צבעוני, מלא פרטים, מרקמים