פעם,
היו לי חלומות.
למעשה,
את רוב שנות בגרותי העברתי בלהגשים לי
מאווים, שאיפות ורצונות.
זאת היתה משימה שמילאה אותי הנאה וסיפוק
ולרוב,
עמדתי בה בהצלחה.
מזה זמן רב שאין בי חלום שממלא אותי בהתרגשות.
אני יודעת כי ההשתתפתי בסדנה ששמה את הזוועה על השולחן,
באופן גלוי ובלתי מתפשר
(עד אז חשבתי שאני חולה במחלה סופנית).
אני מבצעת משימות ביעילות ודייקנות
כמו שאני יודעת.
אני מהנדסת לוחות זמנים,
דואגת שכולם יהיו בריאים,
שבעים
ולבושים בבגדים נקיים.
שהבית יהיה נקי או לפחות מסודר,
מחייכת כשצריך
לפעמים אפילו צוחקת.
אבל משהו בתוכי כבה.
את ההנאות הגדולות שלי אני שואבת
מלהסתכל על הילדים שלי נהנים.
בששת החודשים האחרונים
ציפיתי שמשהו בי ירטוט.
שמשהו יתעורר.
איזה צורך רדום
איזו תשוקה.
אבל כלום לא קרה.
נהניתי.
זה לא שחלילה סבלתי.
בעיקר מהשקט והשלווה.
התיידדתי מחדש עם גופי
שגם איתו לא ממש תקשרתי בשנים האחרונות.
אבל אם להודות,
ההנאות הגדולות שלי היו דרך הפילטר של הילדים:
חוות הינשופים בקינגטון
פארק הדינוזאורים בבריקון
חוף הים במדירה –
כשהם נהנו
גם לי נעם.
אפילו מאוד.
אבל לא היו לי התרגשויות משל עצמי,
אני חוששת שעצמי אבדה לי.
ולא,
לא מצאתי אותה במסע הזה.
להיפך,
חסרוני מורגש אצלי באופן מודגש.
נמאס לך מהגב הכואב? מחפשת פתרון לכאבים השרירים?
כל הגוף תפוס אחרי אימון?
זה הזמן להתקשר 050-5570750 ולהזמין טיפול וואטסו משחרר או עיסוי מפרק
