מהי חווית העקירה וחיפוש הבית שלי?

חווית העקירה שלי מתחילה עם גירושי הוריי ועזיבת הבית, שהובילו למסכת נדודים ו-16 מעברי דירה ביותר מעשרים שנה. תחושה זו של חוסר שייכות וחיפוש אחר מקום יציב ללב היא נושא מרכזי בחיי. לא פעם אני מהרהרת (באופן נוגה), איך היו נראים חיי אם היינו נשארים בבית המוזר שלנו בראשון לציון ולא פוצחים במסכת נדודים. את השבועות האחרונים אנחנו מעבירים בפורטוגל. אחרי שחקרנו את Alantejo הדרמנו לפני כשבועיים ל Algrave – החלק היותר מתוייר של הארץ המקסימה הזאת. חופים, חופים, חופים, עכשיו אין תיירים, אז כל החול הזה עומד לרשותינו. קצת משעמם פה, אבל האנשים המקסימים והאוכל המעולה מפצים. בוילה לידנו מתגוררת אנגליה בת 86, היא ובעלה עברו להתגורר בפורטוגל לפני 16 שנה. הוא נפטר לפני 9 שנים והיא החליטה להישאר כי היא "אוהבת לחיות כאן", למרות שהמשפחה שלה חושבת שהיא משוגעת. בכל פעם שהיא מוצאת כרטיס זול, היא קופצת לביקור באנגליה הקרה. אני לא באמת אוהבת שום כאן, הכאן שלי אף פעם לא עמד מספיק זמן במקום אחד. אני היהודי הנודד הארצישראלי. 16 מעברי דירה בקצת יותר מעשרים שנה זה מה שכנראה העצים את חווית העקירה. שנות ילדותי הראשונות עברו בבת ים קרוב לסבתא שטיפלה בנו. כשהייתי בת 7, היגרו הורי לראשון לציון כי רצו להעניק לנו חוויית בגרות טובה יותר. כשבגרתי (לא יודעת כמה טוב זה יצא) עברנו לפתח תקווה, לטפל בסבתי טרם מותה. מאז הצלחתי לעבור דירה ועיר ולהחליף שותפים, כמעט כל שנה. תמיד נשארתי קרוב לצנטרום, קרוב למשפחה. כרגע, אין שום כאן שהיתי רוצה להשתקע בו. אני הכי מרגישה לא שייכת אפילו בודדה ברמה המתחברתת. בחודשים האחרונים החלפנו מקומות לינה במהירות שאפילו אותי סיחררה ואין לנו מקום שאפשר לקרוא לו: בית, כמה שאני לא מנסה. אם אפשר היה לקחת את וויילס, לקרב אותה למשפחה, לשים בה קצת שמש וים, להחליף את הוולשים בפורטוגזים ולשים בה אשה או שתיים היקרות לליבי – אולי זה היה עושה לי את זה. בית הוא המקום בו נמצא הלב שלך. טוב, ברור שאת המשפט הזה אמר מישהו שהיה לו בית נהדר באיזה מקום נפלא ובכל פעם שהוא חזר הביתה ליבו התרחב משמחה. הכי הייתי רוצה למצוא למשפחה הזרעונית שלי מקום שהלב שלי ישקוט בו. שיהיה ירוק וקריר, קרוב מספיק לאהובים עליי (אבל לא מידי), שאמצא בו לפחות שכנה אחת טובה. או שתיים. או יותר. מקום עם חינוך טוב לילדים – כזה שלא אצטרך למשכן את חיי כדי לאפשר להם אותו. שתהיה לי גינת ירק קטנה וספסל קטן בחוץ שאוכל לשתות שם תה אנגלי עם חלב סויה לא מהונדס. ו… שלא יהיה בו הרבה חול, שלא אצטרך כל הזמן לטאטא את הריצפה. מכירים מקום כזה?