בזמן טיפולי וואטסו אני נוכח שרוב האנשים בזמן טיפול הוואטסו בבריכה מגיעים למקום מאוד רגוע אשר מחובר למה שקורה ברגע זה כמו שחרור של הגוף, תחושה של ריחוף, המגע של המים של המיים החמימים, מודעות לנשימות ועוד…
ברוב המקרים אחרי הטיפול אני שומע על תחושת שלווה מאוד עמוקה ונעימה והרגשה של התנתקות.
חלק מהמטופלים מספרים שבהתחלה המון מחשבות העסיקו אותם ולקח קצת זמן עד שהם יכלו להירגע ולהתנתק.
אז מה זאת ההתנתקות הזאת את מה אנחנו רוצים לעצור? התשובה היא די מובנת מאליה – את המחשבות שרצות (לעיתים מהר מידי..)
אכן, דווקא כשמנסים להירגע, עוברות בראש המון מחשבות, חלק מהמחשבות מקדמות, עוזרות להפיק לקחים ולתכנן בצורה מיטבית. חלק אחר גורם לנו לחשוב על דברים לא נעימים כמו כישלונות, אכזבות, חששות – ולא בדרך של ביקורת בונה או תכנון נבון אלא בדרך שמפריעה להתקדמות ולהנאה שלנו מהחיים.
להתייחס למחשבות כמו אל חברים
ערב אחד, בפגישה עם חבר, דברנו על מחשבות שמקדמות וכאלו שלא וספרתי לו שעלה לי רעיון להתייחס אל המחשבות בתור חברים שמדברים אלי. חברים שבאופן כללי בעדי אבל לא תמיד הם לטובתי או מועילים במה שהם אומרים / ממליצים / מייעצים / מזכירים לי.
שתפתי אותו שיש מחשבה שעולה לי מידי פעם ואני מרגיש שהיא ממש לא מקדמת אותי אלא להיפך, ואמרתי שאני רוצה לספר לו על המחשבות אבל לתאר אותן בתור חברים. בקשתי ממנו לעצום עיניים, לדמיין אותי בערב רגוע עם חברים וזה מה שספרתי לו:
לפני כמה שבועות נפגשתי עם כמה חברים…ישבנו, דיברנו והעלנו זיכרונות. אחד החברים (…מחשבה ראשונה) נזכר בתקופה שלי באנגליה כשהייתי מדריך רכיבה, ודיבר על תחרות רכיבה מאוד חשובה שכללה קפיצות בה שכחתי את המסלול של הקפיצות ונפסלתי. ישר נזכרתי כמה זה היה מאכזב שבתחרות מול כל האנשים, הייתי מאוד עייף לאחר יום מאוד ארוך של תחרויות ו…פתאום התבלבלתי, החברים מסביב התחילו להתעניין ולשאול שאלות וככל שהמשכנו לדבר על זה ולהיזכר הרגשתי מין תחושה לא נעימה בגוף, כאילו הזיכרון עצמו גורם לי לחיות מחדש דבר מאוד לא נעים שקרה מזמן.
אחרי כמה דקות של שיח, חבר שני (מחשבה שנייה…) שישב אתנו אמר בעדינות לחבר הראשון שנשמע לו שפשוט הייתי גמור מעייפות כך שאין משהו מיוחד שאפשר ללמוד ממה שקרה, ואולי כדאי שניזכר דווקא בכל ההצלחות שהיו לי באנגליה, או שאולי בכלל עדיף שנתמקד לרגע בקפה הטעים שלפנינו ומהמוסיקה המעולה שאנחנו שומעים!
החבר (הפעם זה האמיתי) חשב קצת ואז אמר שזה שהתייחסתי למחשבות בתור חברים שאמורים להיות לטובתי מאוד עזר לו לזהות את זה שהמחשבה הראשונה הייתה ממש לא מועילה ואפילו מיותרת ולא נעימה. הוא חשב עוד קצת ואז הוסיף שאם מתייחסים למחשבות בתור חברים, אי אפשר פשוט לסלק או להתעלם ממחשבות לא מועילות, חשוב להקשיב להן לרגע ולבחור למשל להגיד משהו כמו "כרגע זה לא מתאים".
הסכמתי לגמרי איתו והוספתי שהרעיון להתייחס למחשבות בתור חברים הגיע מתוך זה שאני רוצה לקבל את המחשבות שלי ללא שיפוטיות, כמו שמקבלים חברים. שיתפתי אותו שאני מאמין שאם אנסה לסלק בכוח מחשבה לא נעימה, תוך כדי הבנה שהיא לא מקדמת אותי, היא לא תעלם באמת ותחזור בהזדמנות אחרת בצורה עוד יותר לא נעימה.
מאז אני מנסה לתרגל ואם מגיעה אלי מחשבה לא נעימה או לא מקדמת, אני משתדל לא לדחוק אותה הצידה, אלא מנסה להקשיב לה לרגע קצר ואז מסביר לה שכרגע אני מעוניין לעשות משהו אחר, כמו להקשיב לנשימות שלי או להתמקד במשהו אחר שקורה כרגע. בדרך ההתייחסות הזו, יצרתי אפשרות שממש מתאימה לי – להתייחס למחשבות כמו אל חברים שלעיתים נותנים לי עצות מועילות ומזכירים לי דברים חשובים ולעיתים מתעסקים שוב ושוב בדברים שהם כרגע מיותרים לי.
אני מתרגל מיינדפולנס כבר תקופה ארוכה דרך התמקדות במה שקורה כאן ועכשיו כמו מודעות לנשימות, לתחושה של הגוף ועוד.
חשוב לי להגיד שיש מצבים שהרבה יותר קל לתרגל מיינדפולנס. לדוגמא בזמן טיפול וואטסו הרבה יותר קל עבורי לתרגל מיינדפולנס כי אני נמצא באזור הנעים והפסוטרלי של הבריכה, בתוך מים נעימים וחמימים, עם מוסיקה מרגיעה ברקע, יש איתי מטופל/ת שאני מקדיש אליהם את כל תשומת הלב שלי ומתמקד בחיפוש דרכים כדי לגרום לטיפול הוואטסו הכי אפקטיבי.
אבל כמובן אני לא יכול להיות כל היום בבריכה בטיפולי וואטסו ולדעתי צריך להבין שתמיד יהיו מצבים של מחשבות שלא מקדמות ומגיעות .
איך זה אצלכם? גם לכם יש מחשבות שמאיצות לכם את הדופק וגורמות לשרירים שלכם להתכווץ? מה דעתכם לנסות ולהתייחס למחשבות לא מקדמות בדרך הזו? שתפו אותי!
נבנה באהבה ע"י muchmore.co.il – קידום אתרי וורדפרס
