שיטת כוכב הים נוצרה בשנת 2015 ע"י רויטל ורד טבע ואורי ורד – מים אדמה.
המטרה העיקרית של שיטת כוכב הים היא לשפר את איכות החיים שלנו, ואת החיבור לעצמנו דרך מודעות לתנועה שלנו – לכיוון שלה, לחוזק שלה, לגודל שלה, מהיכן היא מתחילה ועוד…
אחד הדברים שלדעתנו הכי חסרים בתרבות המערבית היא רכות.
אנחנו לא אומרים שצריך להיות כל הזמן ברכות… זאת לא המטרה…
הרעיון הוא איזון.
רובנו בלי לשים לב נמצאים בסוג של נוקשות כמעט כל הזמן,
הנוקשות הזאת שהיא לכאורה מראה על חוזק וכוח גורמת עם הזמן לשרירים תפוסים, התנגדות לתהליכים ועייפות פיזית ונפשית.
שיטת כוכב הים מבוססת על העקרונות האלו:
שילוב של רכות, עוצמה ויציבות
עבודה מהמרכז ותנועה מהקצוות
התחברות לנשימה ולאני הפנימי
חיפוש תנועה מתמשכת
מודעות לגוף כמכלול
שיטת כוכב הים משלבת טיפול במגע ותנועה בו המטופל/מטופלת פאסיביים ותרגול תנועה אקטיבי שיוצר דפוסים חדשים.
הדרך בה אנחנו נעים משפיעה בצורה דרמטית על החיים שלנו ועל האיכות שלהם.
אנחנו יצורים של הרגל ואנחנו נוטים לנוע בחלל בכמה דרכים שנהפכות להיות די מקובעות.
כשאנחנו מתחילים תנועה מהקצוות (האצבעות בכפות הידיים לדוג') התנועה היא בדרך כלל רכה יותר, משחוררת יותר עם טווחי תנועה יותר גדולים.
אחרי ששיחרננו את הקצוות (החלק שיותר קל לשחרר) אפשר לעבור למרכז הגוף ולחפש תנועות שמתחילות מהמרכז.
ה"קסם" בשיטת כוכב הים שמתחילה בתנוענ ושחרור מהקצוות הוא שאחרי שנוצר שחרור בקצוות – מרכז הגוף מתחיל להשתחרר בלי שנגענו בו כלל.
דרך טיפול במאות ואלפי טיפולי ווטסו – נוכחנו שרוב המטופלים מאוד נוקשים בתחילת הטיפול כאשר רוב הנוקשות מתרכזת בדרך כלל למרכז הגוף.
בזמן לימודי הוואטסו וההידרותרפיה לא הייתה שום התייחסות לעבודה מהמרכז לעומת עבודה מהקצוות,
הרבה מאוד מטפלי מים ומטפלי וואטסו שניפגשתי איתם במהלך השנים חווים תסכול די גדול כיון שתנועות השחרור של הוואטסו מתחילות ממרכז הגוף.
תנועה ושחרור באזור הרגליים והאגן
כאשר פונים לרגלים לדוגמה בתנועות הוואטסו מתחילים בשחרור שמתחיל מאזור הירכיים מעל הברך. בהמון טיפולים זוגים וסדנאות ראיתי מטפלים מתוסכלים כיון שהם לא מצליחים להזיז את הרגל!
בשיטת כוכב היום פשוט ניגשים קודם לבהונות של כף הרגל (עבודה מהקצוות) ויוצרים שם את התנועה הראשונית – לאט, בעדינות וברכות.
אין ספק שהרבה יותר קל ליצור תנועה כאשר מתחילים עם הבהונות ורק אחר כך ממשיכים לכף הרגל לשוק ורק בהמשך לאזור הירכיים והאגן.
שכמות תפוסות
אחת הסימפטומים הכי נפוצים אצל מטופלים הוא שכמות תפוסות.
אם למטופל/ת יש כתפיים ושכמות מאוד תפוסים,
סביר להניח (שבתור מטפלים) אם תגשו ישר לאיזור השכמות/כתפים/ גב עליון תיתקלו בקושי רב ליצור תנועה וגם כל מגע יגרור כאב אצל המטופל שיוביל לעצירת הנשימה והקשחה של כל הגוף.
אבל… אם תיגשו לאצבעות הידיים ותתחילו שם את התנועה סביר להניח שתצליחו להתחיל ליצור תנועה.
לאחר שנוצר שחרור באצבעות אפשר להמשיך בהדרגה בשילוב של עיסוי עדין ותנועות סיבוביות לכף היד, האמה, הזרוע ואח"כ לשכמות ולכתפיים.
הקסם האמיתי (כמו שהודגש למעלה) זה שלאחר שנוצרה תנועה באצבעות, כף היד, אמה וזרוע – כאשר נגיע לאיזור הכתפיים נגלה שאפילו בלי לגעת ישירות באזורים האלו הם כבר יהיו משמעותית יותר משחוררים.
מרכז הגוף – הוא אזור עם מסה גדולה של שרירים
מרכז הגוף שלנו הוא המקום בו יש את השרירים הכי גדולים בגוף שלנו ולכן הוא גם מקום עם נטייה גדולה לשרירים תפוסים.
אחת התלונות הכי נפוצות היא על כאבי גב תחתון שנמצא במרכז הגוף.
הנטייה שלנו בעולם המערבי לשבת על כיסא בעבודה, באכילה, בנהיגה, בצפייה במסכים ועוד.. תורמת לכך שמרכז הגוף נמצא ללא תנועה… וכמובן שחוסר תנועה גורם לתפיסות.
תנועה שמתחילה מהמרכז מאפשרת כוח חזק יותר. לדוגמה אם נרצה להרים או לדחוף משהו כבד – חשוב מאוד להתחיל את התנועה ממרכז הגוף. ללא חיזוק של המרכז יהיה לנו מעט מעוד כוח בתנועה.
תנועה שמתחילה מהקצוות היא רכה יותר, משחוררת יותר, עם טווחי תנועה יותר גדולים.
אחד הדברים שהכי חסרים לנו בתרבות המערבית היא רכות. רכות גם בגוף וגם בנפש לעולם סבינו ולעצמנו.
כשלימדו אותנו לשחרר את הגוף לפני פעילות ספורטיבית – היו ניעות חזקות מצד לצד, סיבובי כתפיים, מתיחות נמרצות ועוד…
אבל כל הפעילות הנמרצת הזאת לא משחררת באמת ולא מעודדת רכות.
מהניסיון שלנו של אלפי מטופלים – צריך להתחיל מתנועות רכות וקטנות שמתחילות בקצוות הגוף.
חשוב להתחיל ממה שקל – כמעט לכל האנשים קל יותר להניע את כפות הידים והרגלים בתנועות קטנות שאח"כ גדלות מאשר להניע את מרכז הגוף ששם יש מסה הרבה יותר גדולה של שרירים – חלקם מאוד עמוקים.
החיפוש של הרכות שלנו דרך התחברות ל 5 הקצוות –
קודקוד הראש (הכתר)
2 כפות ידיים
2 כפות רגליים
התנועה שלנו נוצרת דרך שרירים מניעים/מפעילים.
כאשר יש שרירים שפועלים ביחד עם השרירים המפעילים הם נקראים אגוניסטים וכאשר יש להם פעולה נגדית שבדרך כלל נועדת לייצוב הם נקראים
אנטגוניסטים.
השרירים אשר עובדים באותו כיון יחד עם שריר מניע הם השרירים האגונסטים -והשרירים האנטגוניסטים/המייצבים בעצם עובדים לכיוון ההפוך ומאפשרים לתנועות שלנו להיות חלקות ויציבות.
ללא השרירים האנטגוניסטים/המייצבים כל פעם שהיינו רוצים לגרד את הראש הינו מקבלים מכה בראש… כיון שהייתה רק הפעלה ללא ייצוב.
לכל מפרק בגוף יש לנו שריר פלקסור/מכופף ושריר אקסטנסור/מיישר – השרירים הנגדיים אמורים לעבוד בהרמוניה.
הבעייה מתחילה בכך שאצל רובנו השרירים המייצבים עובדים חזק מידי ויותר מידי… וכך התנועות שלנו נוקשות וקצרות ולא יוצרות שחרור אמיתי.
בשיטת כוכב הים כאשר אנחנו רוצים ליצור שחרור אנחנו מחפשים תנועות רכות וחופשיות אם מקסימום רכות ומינימום התנגדות. אחד התרגילים הוא לדמות את עצמנו למים ולנסות לנוע כאילו שאנחנו יצורים מיימים ורכים…
בנוסף גם התנועה שמתחילה מהקצוות מעודדת ומאפשרת תנועה רכה וחופשית.
אחד הדברים ששמים אליהם לב זה שברגע ששמגיעה רכות לתנועה של הגוף הנשימה משתחררת ונעשית עמוקה יותר.
אחד החיבורים היפיפים ומדהימים הוא של יציבות ושחרור.
ככל שהגוף שלנו יותר משוחרר – כך מתאפשר חיבור יציב יותר לאדמה.
אם תחשבו על מישהו שהוא מאוד לא יציב – אז כמעט ודאי שהגוף והתנועה שלו יהיו מאוד נוקשים.
תנסו לעמוד על רגל אחת – ואם אתם מאבדים יציבות – שימו לב איך הגוף והידיים נעשים נוקשים.
אם תעמדו בפיסוק קל עם רגליים בכיפוף קל (בהמשך הדף פירוט של תרגילים) תוכלו להרגיש איך ניתן הניע את הגוף והגפיים ביתר שחרור.
ו… ככל שהגוף משתחרר כך ניתן לחזק את היציבות והחיבור לאדמה..
דוגמה לתרגול אקטיבי בעמידה
עומדים בפיסוק קל
ברכיים משחורות בכיפוף קל
חשוב לא לנעול את הברכיים
ומתחילים להעביר את משקל הגוף מימין לשמאל בתנועות איטיות.
בהתחלה הטורסו – פלג הגוף העליון פונה קדימה, כשהמשקל עובר לשמאל רגל שמאל מתכופפת טיפה יותר ואותו דבר לימין
הכתפיים והראש נשארים מעל האגן
למעשה יש ירידה למטה (התמסרות) של הגוף כאשר מעבירים משקל ימינה, עליה קלה של הגוף במרכז, ושוב ירידה של הגוף כשמעבירים את המשקל שמאלה.
הכל מאוד לאט…
(ברגע שיש התמסרות/העברת משקל וירידה קלה של הגוף כלפי מטה מתאפשרת גם דחיפה של הגוף כלפי מעלה)
אחרי שלמדנו את התנועה הראשונית מוסיפים סיבוב של הידיים ימינה שמוביל גם את הגוף לסיבוב ימינה…
כאשר נשענים ימינה יש רוטציה של הגוף ימינה ואותו דבר שמאלה…
הטורסו – חלק הגוף העליון נשאר זקוף פשוט יש סיבוב/רוטציה ימינה.
* בתרגיל הזה אנחנו מחפשים יציבות וחיבור לאדמה בשילוב של תנועה רכה ומשחוררת של הידים -כתפים – גב עליון – גב תחתון ואגן – ע"י דימוי של הגוף כמיים והתמקדות בתנועה מהקצוות – לדוגמה כפות היידים.
* ניתן לשים לב שכאשר מעבירים את המשקל ימינה ובנוסף יש רוטציה ימינה זה מגביר את העברת המשקל (ההתמסרות) לצד ימין.
* התרגיל הזה הוא הבסיס להליכה נכונה אותה נתרגל בהמשך.
נבנה באהבה ע"י muchmore.co.il – קידום אתרי וורדפרס
