מכשפה. טובה!

כמובן שהתנדבתי.
כי נסיינית זה הכי אני.
כי אין לי מה להפסיד,
כי אני כבר יודעת שמהמכשפה (הטובה!) הזאת אוכל רק ללמוד.
ללמוד ולגדול. לגדול ולהתפתח.

אני חייבת לציין שני דברים:
1. אני במצב הכי טוב שהייתי בו מזה שנים –
תודה ליקום ולמשפחתי האהובה.
2. וויתרתי כבר מזמן על מציאת התשוקה שכבתה בי.
כמה שלא חפרתי, היא לא נמצאה.
אני מציינת את זה כי אני תולה תקוות בתהליך.
יש לי רצון למצוא אותה, או לפחות לגעת בה.
עוד אצטרך להחליט אם אני מוכנה להכניס אותה,
למקום של שלווה ברוכה שהתרגלתי אליה.
אני כאן כדי לספר.
אז חכו במתח.
אני כבר התחלתי.