אתם או מישהו היקר ללבכם סובל מפיברומיאלגיה?
חשוב שתדעו:
בהנחיות החדשות של משרד הבריאות
ניתנה הוראה חד משמעית לאשר טיפולי מים לחולים במחלה
היות והוכח כי לטיפולי המים אפקט מרגיע ומבריא על הסובלים ממנה!
מאמר חשוב על פיברומילגיה פורסם בעיתון הארץ והוא מדגיש כי פורסם נייר עמדה ע"י ההסתדרות הרפואית בדצמבר 2013 שמנחה את קופות החולים להכיר בפיברומיאלגיה כמחלה ולאשר לחולים טיפולים היכולים לסייע לכאב כגון הידרותרפיה.
מתוך הכתבה:
"…עם פרסום נייר העמדה לטיפול בפיברומיאלגיה, שהוציאה לאור ההסתדרות הרפואית בדצמבר 2013, פרי עבודתם המשותפת של רופאים מהאיגוד הישראלי לריאומטולוגיה ואיגוד רופאי המשפחה בישראל, יש מקום לאופטימיות ותקווה.
הקווים המנחים בנייר העמדה מפרטים בעיקר את מאפייני התסמונת והטיפולים המומלצים, וחשוב מכל – מכירים בפיברומיאלגיה כמחלה. לעתים עצם ההכרה במטופל ומתן הלגיטימציה למחלתו הם הצעד הראשון להקלה במצבו. חולים רבים שהופנו הלוך ושוב בין רופאים שונים דיווחו על הקלה כבר מעצם קבלת תחושות הכאב שלהם כאמיתיות, שאינן פרי שיגעון או המצאה.
הקווים המנחים מדגישים את הטיפולים שיש להעניק לחולים, היכולים לסייע לכאבים שמהם הם סובלים, כגון הידרותרפיה (פיזיותרפיה במים) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי שמעניק למטופלים כלים המסייעים להם לשוב למעגל פעיל ובריא של עשייה. לאזכור טיפולים אלה בקווים המנחים חשיבות רבה שכן לרוב המערכת הרפואית מונעת אותם מהלוקים בפיברומיאלגיה כיוון שאינם מוגדרים "שיקומיים". בנוסף מצוינות תרופות שהוכחו כיעילות עבור החולים בפיברומיאלגיה אך עד היום לא הוספו לסל הבריאות (חרף מספרם הגדול של הלוקים בתסמונת), אשר ניתנות כיום לחולים הלוקים בחרדה ודיכאון ונמצאו יעילות גם בשיפור כאב נוירופטי – הנובע ממחלה או הפרעה במערכת העצבים…"
* * *
מכירים את זה שאם קניתם לעצמכם, נגיד, חיפושית, נדמה לכם פתאום שכולם נוהגים באוטו הרועש הזה?
או אם את (או זוגתך) בהריון, פתאום כולן סביב בהריון?
זה מה שקרה לי עם פיברומיאלגיה או בשמה העברי: דאבת.
למרות שעות ניסיון רבות שאני צובר בטיפולים במים, היה זה רק לפני שלוש שנים שנפגשתי במטופל הראשון שלי שסבל מהתסמונת המתישה: פיברומיאלגיה.
לצערי, מאז (למרות השכיחות הנמוכה של המחלה באוכלוסיה), אני פוגש על בסיס יומיומי כמעט, מטופלים (ובעיקר מטופלות) רבים שמלמדים אותי רבות על המחלה והדרכים להקל על הכאבים המלווים אותה.
עד היום טען הממסד הרפואי שזאת אינה מחלה. כי כשאתם סובלים מ:
– עייפות קשה ומתמשכת
– שינה שאינה מפיגה עייפות
– פגיעה ביכולת הריכוז והזיכרון
– פעילות מעיים לא תקינה
– כאב במפרק שבין הלסתות
– נוקשות בוקר בכל הגוף (שחולפת רק לאחר מקלחת חמה)
– כאבי גב
– כאבי שרירים
– כאבים במפרקים גידים וברצועות על פני כל הגוף
זאת תסמונת, אסופה של בעיות ומכאובים.
אחת הבעיות היא שלכאבים יש נטייה לנדוד על פני הגוף, דבר שמקשה על הדיאגנוזה של פיברומיאלגיה.
המצב בו הגוף שרוי בכאבים, מפושטים, שאינם נותנים מנוח גם בזמן מנוחה ושינה מוביל למעגל של כאב, עייפות, וחוסר מוטיבציה המובילים לחוסר תנועה.
בדף ההנחיות החדש שפרסם משרד הבריאות ונוגע להתייחסות לחולים במחלה, כתוב במפורש שיש לאשר לסובלים מפיברומיאלגיה טיפולי מים, בבריכה טיפולית, בה המים חמימים ומרפאים.
בטיפולי המים יש פחות לחץ על השרירים והמפרקים עקב אפקט הציפה של המים. המים החמים והמרפאים עוטפים את הגוף ומרככים שרירים, רצועות ומפרקים ומפחיתים את הכאב ואת רגישות הגוף למגע. טיפולי ההידרותרפיה ובתוכם וואטסו (שיאצו במים) מעודדים תנועה ומשפרים זרימת דם וחילוף חומרים בשרירים, רצועות ומפרקים וכך מורידים את הכאב בגוף.
דבר חשוב שלמדתי מהניסיון והמפגש עם המטופלים במים הוא לשכוח לרגע מכל הקווים המנחים וההמלצות לטיפולים לפיברומיאלגיה ופשוט לראות את האדם מולי. בטיפול בסובלים מפיברומיאלגיה, אני שם לעצמי בחשיבות עליונה את הצורך:
להקשיב – לאדם מולי בלי דעות קדומות, בראש פתוח.
לראות – את המטופל בזמן תנועה ופעולה, תוך כדי פעילות אקטיבית בבריכה (הידרותרפיה) – הליכה וריצה קלה במים, עבודה עם מצופים ומשקולות, פעילות אירובית ועוד.
לחוש – את המטופל (טונוס שרירים, גמישות מפרקים, רוחב התנועה) בפעילות פאסיבית כמו וואטסו (שיאצו במים).
בזמן טיפול וואטסו, המטופל שוכב על הגב במים ברגיעה והמטפל יוצר את התנועה ומשלב תנועות ולחיצות מעולם השיאצו.
אם אני באמת עוצר להקשיב ולהתבונן, אני מגלה שכל מטופל הלוקה בתסמונת, מגיב בצורה שונה לסוג טיפול זה או אחר. לעיתים, יש כאבים חזקים הדורשים טיפול ותשומת לב לפני שעוברים לחיזוק ופעילות אירובית. לעיתים, מקור הכאב הוא בעצם ממקום אחר בגוף ממה שהמטופלים מרגישים ומדווחים. לעיתים, למרות רמות אנרגיה נמוכות ועיפות חשוב להמריץ את המערכות בגוף בפעילות אקטיבית. לפעמים אני מרגיש שהמטופל סובל מעומס גדול של מחשבות שליליות, אז אני בוחר לפתוח את המפגש במים בתרגיל של דמיון מודרך – כלי מאוד עוצמתי.
היום למשל, הבנתי תוך כדי עבודה פאסיבית בזמן טיפול הוואטסו, שלמרות שהמקום שאליו הפננו את תשומת הלב בתחילה היה הגב העליון, המקום בגוף שממש צעק לעזרה הוא צידי הצוואר באיזור שרירי הסקילינס (Scalenus Muscles). הייתה המון נוקשות בצוואר ואפשר היה לחוש את המתח באיזור ואת הנוקשות הפיסית והאנרגטית. בתחילה, אפילו נגיעה קלה באיזור לוותה בכאבים, אבל לאט לאט השריר נענה, אפשר היה להעמיק את המגע וליצור תנועה – מה שהקל על הנוקשות בצוואר ושחרר את הכאב בגב העליון.
לסיכום,
כדאי לקחת נשימה עמוקה,
להקשיב, להתבונן ולהרגיש,
ולזכור להתייחס לאדם שמולנו עם ובלי קשר למה שאנחנו יודעים על מקור הסבל שלו.
אם יש לכם הערות או בקשות למאמרים הבאים- כתבו לנו למטה, בקופסת ההערות. נפגש בקרוב…
