דוסה. דוסה

הישרת, קצצת, אידית, טגנת,

שטפת את כל הכלים.

ועכשיו? מגיע לך שעה של שקט!

טיפולי מים מרפאים ומרגיעים 050-5570750

 

בתפריט המשפחתי שלנו

אנו משתדלים להימנע ככל האפשר ממזונות חומציים

ומחלבון שמקורו בחי –

לכן,

אנו צורכים ביצים לעיתים רחוקות בלבד.

הבעיה היא שנוצר אצלנו חשק גדול למשהו שיהווה תחליף הולם לחביתה ולפנקייק.

 

חברה טובה ומוכשרת פתחה בפניי דלת לעולם חדש!

נעמה (מלכה אמיתית),

תודה.

 

דוסה

קרפ או פנקייק העשוי מבלילה מותססת של אורז (דגן) ו- Urad Dal (קיטניה קטנה ושחורה)

מוצאו בהודו,

עשיר בפחמימות

אינו מכיל גלוטן

ותהליך התסיסה אותו הוא עובר מגדיל את תכולת ויטמין B ו- C.

 

תהליך ההכנה אינו מורכב אולם דורש התארגנות מראש.

באופן עקרוני מדובר בהשריה, טחינה והתססה יחד של דגן ושל קטניות.

על כל חלק של קטניות (חצי כוס למשל)

שלושה חלקים של דגן (כוס וחצי).

משרים את הדגן והקטניות (בקערות נפרדות)

למשך 6-12 שעות

ושוטפים היטב.

טוחנים את האורז עם מעט מים,

טוחנים את הקטניות עם מעט מים,

מאחדים את הבלילות,

מכסים במגבת,

שמים במקום חמים ומניחים לתסוס למשך כ- 9 – 6 שעות.

 אם לא הבנתם,

קבלו נא הוראות מפורטות להכנת דוסה, באנגלית צחה.

זהו.

הבלילה מוכנה ויכולה להישמר במקרר למשך כשבוע בכלי סגור.

 

ההודים מטגנים את הדוסה על פלטה חמה

ומגישים כמו שהיא, או עם מילויים שונים

סתכלו על ההודי החמוד הזה (ותתעלמו מהחלק של הביצים)

 אני,

מטגנת על מחבת כבדה ולוהטת, במעט שמן.

 

לאחר כמה נסיונות אף פצחתי באלתורים.

קודם כל הוספתי לבלילה דברים מעניינים:

בטטה מגורדת,

עלים ירוקים קצוצים,

בצל קצוץ,

קישוא מגורד –

זה עם זה או בנפרד.

יצאו לביבות טעימות ומשביעות,

במיוחד כשמטגנים אותן…

(הטועמים הצביעו נגד הגרסה האפויה).

 

בפעם אחרת, החלפתי את האורז בקינואה (הזקוקה לפחות השרייה מהאורז)

ואת ה- Urad Dal  החלפתי במאש ובסוגים שונים של עדשים.                

יצא אחלה,

בכל נסיון התקבל טעם קצת שונה.

 

אז נכון,

מדובר במאכל הדורש מעט התעסקות

אבל התוצאה רב גונית, מעניינת ומאתגרת.

 

תכתבו לי על הניסיונות שלכם?

כאן, למטה?

 

 

 

אשמח  אם תעזרו לי לחקור עולמות עליהם לא חשבתי.