עיסוי מפנק בספא בפרובנס – את זה אני לא יכולה להעניק לכם.
אבל עיסוי הוליסטי בשילוב אמבט מלחים ארומתרפיים לכפות הרגליים
במחיר שווה במיוחד – זה כן!
הזמינו טיפול עכשיו וספרו שהגעתם בעקבות המאמר וההטבה – שלכם.
הבוקר הראשון שלנו בפרובנס,
דרום צרפת.
מתחילים בארוחת בוקר במלונצ'יק
(נראה שאנחנו האורחים היחידים…)
שהסתברה כבלתי מספקת ויקרה
(אנחנו קצת מפונקים…
ביום יום אנו נמנעים מקמח לבן
כך שבגט לא ממש טרי וקרואסונים ב- 7 יורו לאדם
לא שימחו את קיבתנו).
ואת היום האפור והגשום התחלנו ב- Aubagne
מיצינו אותה די מהר,
בעיקר בגלל העומס והפקקים
וההתרשמות הכללית הייתה שזאת סתם עיר עם בעיית חניה.
משם המשכנו ל- Marseille
היה קר. מאוד.
ורטוב.
טיילנו ברגל לאורך, רוחב ועומק הנמל הישן (Vieux Port).
בקרנו בכנסיה הצופה על הנמל
והבטנו בחלונות הראווה של החנויות היקרות.
בנמל היה משהו מוכר,
רועש, מלוח.
יפואי.
אלה אכלה את הקרפ הראשון שלה והייתה מרוצה.
למי שמגיע בלי ילדים קטנים מומלץ להגיע למקום לעת ערב,
לצפות בשקיעה הרומנטית
לשבת בבית קפה קרוב למים
ולתאם הגעתכם לזמן בו מתקיימים ארועי תרבות חובקי עולם
(ולא ליום אחרי בו הכל נגמר).
לסיום היום עברנו דרך כפר דייגים קטן Niolon
ספגנו קצת שמש בנמל הקטנטן שלו
ואלה וינאי נהנו לטפס על המזח והסלעים.
אל תנסו לרדת עם הרכב בכביש הצר לנמל,
תלול וצפוף שם מאוד.
עדיף לחנות למעלה,
ליד המסעדה שנראתה שווה אך…
היתה סגורה לרגל אירוע.
את יום חמישי התחלנו בנסיעה בדרך צדדית D396 והמשכנו ל- D96.
הנופים יפים והגשם קולח,
האוויר נקי אבל חסר ריח בצורה מוזרה.
המטרה היתה Aix en Provence
כי יום חמישי הוא יום השוק!
ואכן,
המראה היה נפלא.
שוק ענק משתרע לאורך שדרה רחבה.
בגדים צבעוניים,
ערימות של שטויות,
תיקים עבודת יד
ועוד.
לא הרחק משם ממוקמים גם שוק הירקות,
שוק העתיקות
ושוק הפרחים.
העיר העתיקה מקסימה,
מלאה ברחובות ציוריים וסמטאות מפתות.
עשו לעצמכם טובה,
אל תסתבכו עם חנייה. כנסו לחניון.
בדרך חזרה למלון עוצרים בגינת שעשועים קטנה
ליד נחל ובו מים זכים, קפואים וטעימים להפליא.
Pont de L'etoile
(כי יסורי המצפון מכים בנו "לא עשינו היום כלום בשביל הילדים").
את יום שישי,
האחרון שלנו באזור הדרומי,
אנחנו מתחילים בפארק האתגרי של יער Cassis.
בשלב הזה אנחנו עדין לא מבינים
שעונת התיירות באזור עוד לא התחילה
וקשה לנו לתפוס למה הפארק המדהים הזה,
שאין סביבו גדר והבוטקה של השומר סגורה,
נטוש וכל כך לא בטיחותי…
למרות הכל אלה וינאי נהנים מאוד
ומצליחים להוציא את המרב מהמתקנים,
למרות שפרקו מהם את החלקים המסוכנים באמת.
משם אנו יורדים לעיר,
מבקרים בשוק הקטן והצבעוני,
טועמים גבינות שטעמן עולה על סרחונן,
יורדים לחוף
ואוכלים צהריים מול הים.
עולים בדרך המתפתלת לצוק Cap Canaille
(זה הצוק שאתם רואים כאן בתמונה).
והדרך אכן מתפתלת אל תוך האין.
רק מים ושמים.
לפני שאנחנו מגיעים לקצה
אני נתקפת אימה משתקת ממש
(אני = הנהגת)
ותוך שאני מנסה להסתובב על המקום (בלי לדמיין אותנו צונחים למים)
אני חושבת לעצמי
מעניין איך מתתי בגלגול הקודם שגובה יכול להפוך אותי לעלה נידף?
ואורי,
האמיץ מכל הגברים,
יוצא החוצה לצלם
(תוך שאני אוסרת עליו בתוקף לקחת איתו את הילדים).
אנחנו לא ממשיכים למעלה עם הכביש,
אלא יורדים חזרה,
לאט לאט
וממשיכים ל- La Ciotat
מבקרים במפרצון מקסים Figuarolles
שם אני נותנת לשמש החמימה להרגיע את הלמות ליבי.
רוצים עוד?
הפוסט הבא בקרוב
כתבה - רויטל ורד טבע (הלוחשת לשרירים) מומחית לעיסוי רפואי, טיפול בפציעות ספורט והפגת כאבים. בוגרת בית ספר מירב בעיסוי שוודי הוליסטי, עיסוי רפואי לדרגת מטפל מוסמך ומוסמכת לעיסוי תאילנדי ולומי לומי. BA באומנות - אוניברסיטת תל אביב.
אני כאן לכל שאלה.
התקשרו כבר עכשיו
050-5570750
או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם:
* כל חומר המופיע באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו תחליף ליעוץ וטיפול רפואי.
עיסוי בהוד השרון | איך משחררים צוואר תפוס?