יום 1
המצב שלי כל כך שפוף
אז אספתי את הכוחות שנשארו לי
והצמדתי קוביית קרח לנקודת Feng Fu
אם לא יועיל לפחות יהיה לי קר.
שכבתי בקשט (כמעט, האמת שניצלתי את הזמן כדי לקרוא) 20 דקות,
תוך שהמוח שלי קופא לאטו.
תחושה מעניינת.
הספר מעניין יותר.
עכשיו, חצי שעה אחריי
אני מפשירה וכולי רעננה ומלאת מרץ. לא.
רק התחושה הזאת של האזור המפשיר נעימה ביותר.
אני לא מתייאשת,
אחרי הכל, מחר יום חדש.
כלום…
יום 3
כלום…
בעצם יש משהו!
שרדתי יום עמוס ביותר
שהתחיל 5:20 ונגמר 23:30
בלי אף עצירה.
אף
