חרמש

אזהרה:
הספר מכיל תיאורים אלימים. מומלץ לגיל 16+ (רק למען הסדר הטוב…אני בת 14 והילדה שהמליצה לי על הספר בת 13)

"Melior est mors quam vita sine significatione significatione" – המוות טוב יותר מהחיים ללא משמעות.

בעולם בו מתקיימת אוטופיה מושלמת, כולם מסכימים שהוא נפלא וחסר פגמים בלי מוות, סבל ועוני יש רק סוג אחד של אנשים שבאמת כואב לו, וגם היחיד עם מטרה: החרמשים.

התפקיד שלהם הוא לעצור את גידול האוכלוסייה, כלומר, להרוג אנשים. והשאר לא יכולים למות אפילו אם הם רוצים.
בצורה כללית זה בעצם כמו אפוקליפסת זומבים מאושרים עם ננובוטים בדם שמסוותים הכול של דמויות מצוירות.

סִיטְרָה ורואן הם חרמשים מתלמדים, סכנת מוות מרחפת על ראשם בזמן שהם ואת אומנות ההרג וסובלים מהמון ייסורי מצפון וגם, אף אחד לא יודע מה לעשות אם קבוצת חרמשים מושחתים שמתפרעים במסעות "ליקוט" המוניים וכת מופרעת אחת.

מי עומד למות?
מה ההבדל בין דיסטופיה למקום קצת דפוק?
מריקה זו אמריקה?
מה יקרה לאומנות בלי רגש?
איך חרמשים בוחרים את שמם?
איפה אפשר למצוא פומות?
במה מאמינים הטוניים?
האם התו המה שמו של היקום הוא לה במול או סול דיאז?
מי שולט בעולם?
למה החרמשים מאמזוניה לא אוהבים את אלה של לב מריקה?

מחשבות: נסתרות
זמן: עתיד. כ- 200 שנה אחרי שמצאו פתרון מוחלט למוות
גוף: שלישי
מיקום: לב-מריקה, אמזוניה, והדרך ביניהם
זמן כתיבה: 2016, הספר יצא לאור בישראל בשנת 2020

חרמש הוא הספר הראשון בסדרה "להב החרמש".