Posted on Oct 24, 2014 in MOTHER, nature | 0 comments

ב 28/10/2014

תתארח יולה אצלנו במרכז מיםאדמה בכרכור

לסדנה בה תסביר את משנתה הטבעית הנוגעת למעבר תינוקות למזון מוצק

ותענה על שאלות בנושא

העלות 50 ש”ח למפגש של שעה וחצי

והתינוקות מוזמנים -

נראה לי שווה,

למען ילדים שבעים יותר

 

מחשבה מטרידה מלווה אותי מזה זמן מה.

תוהה אם מישהו,

היכנשהוא,

החליט שזה המבחן שאני צריכה לעבור.

 

בכורתי,

בת שמונה וקצת.

אכלנית בררנית.

מאוד.

בני,

בן כמעט שלוש.

גם.

 

נכון שהשמועות מספרות שילדים

מעדיפים אוכל פשוט, לבן ובלתי מעורבב בעליל

ושלרוב זה משתנה עד גיל 18.

אבל אני (שמבשלת לא רע בכלל, טרי ומוקפד, כמעט כל יום)

מנסה להבין:

למה?

 

הגדולה ינקה עד גיל 3,

נחשפה למוצקים לפי הנחיות משרד הבריאות:

מרוסק,

אחד אחד,

החל מגיל חצי שנה.

עברה את שלב  הטעימות בהנאה גדולה:

אהבה קישואים ובטטות,

אכלה מג’דרה

וקציצות.

 

בשלה הזה המטבח שלי עבר שינוי  דרמטי,

התחלנו לצרוך מזון אורגני,

המעטנו במזונות מעובדים,

נטשנו את מוצרי חלב הפרה,

עברנו לקמחים מלאים ומשובחים.

הרגשתי שאנחנו על דרך המלך לתזונה בריאה.

 

ואז,

מהפך.

קצת לפני גיל שלוש,

העלמה עוד לא הולכת לגן,

אין לה ממה להיות “מושפעת”

היא מפסיקה לאכול.

עוברת לפחמימות פשוטות

מזונות מותרים לתינוק

רוצה רק שניצל דק מעובד (טעות של סבתא)

ונקניקיות (טעות של סבתא שנייה).

אין יותר בטטה בתנור,

אבוקדו,

חומוס

והדאגה האמיתית היא הכמויות המזעריות של מזון

שהיא מוכנה להכניס לגוף שלה.

 

ואז,

בגיל שלוש ורבע

היא מתחילה ללכת לגן.

הגננת מבטיחה שהבעיה תיפטר.

אחרי חודש וחצי קבלנו הודעה:

היא נכשלה ומודאגת. הילדה לא אוכלת.

מה, באמת?

 

שנה אחרי,

הגננת החדשה מאותגרת

ואומרת שאצלה עוד לא עבר ילד שלא אוכל.

נכשלת.

 

בגן השלישי,

נבחרה גננת שמספרים עליה שהיא קוסמת.

הילדה אוכלת.

כל יום אותו דבר בדיוק.

אורז לבן.

 

אז נכון,

היום היא אוכלת רק פסטה מקמח כוסמין מלא,

הלבנה שלה עשויה מחלב עיזים,

היא אוכלת עגבניות שרי ומלפפונים,

אגסים ומלון,

מתה על תותים ואבטיח

ומוכנה לאכול פעם בשבוע חביתה.

בפנקייקים אני מצליחה לדחוף קצת שיבולת שועל ושקדייה,

היא מוכנה לזלוף שמן זית על הפסטה

וחוץ מבורקס או מלאווח פעם בשבוע

שאר המאפים שהיא נוגסת אינם עשויים מחיטה.

 

אבל מה שמטריד אותי זאת ההרגשה,

שמשהו נדפק שם בגלל ההנקה (המבורכת אומרים רבים) עד גיל מאוחר

והמעבר למוצקים בדרך המסוימת בה עשינו זאת.

מעוך עד נוזלי,

מופרד,

בגיל צעיר מידי. לפני שהיא בכלל ישבה בעצמה.

 

עם הצעיר עשינו זאת קצת אחרת.

הוא התיישב כבר בגיל חצי שנה 

ולאחר התייעצות עם דר’ אורי מאיר צ’יזיק

הודרכנו להציג מזונות בצורתן השלמה,

מאודים קלות.

את הגזר למשל,

האיש שלי לעס ואז העביר לילדון

שלא הסכים לגעת בשום דבר טחון או מרוסק.

הוא ינק עד גיל שנתיים.

אהב מאוד טחינה ואבוקדו

סדנת מעבר למזון מוצק

ואוכל כמעט רק אותם על לחם כוסמין מלא.

ולא הרבה מעבר לזה.

ועדיין,

היום,

הוא לא נוגע בקטניות,

ירקות מבושלים,

מרקים,

דברים מעורבבים.

 

לאחרונה נתקלתי במאמר שכתבה יולה חלפין

שמדגיש את תשומת הלב שיש לתת למוכנות של התינוק

למעבר לשלב המוצקים

ואת הצורך שלנו להיות קשובים לצרכים שלו

ולא לפולניות שלנו.

 

אז למי שתזונת הילדים חשובה לו,

הצטרפו אליי והרשמו עכשיו לסדנה מרחיבת דעת!

 

 

 

 

 

 

 

 

הלוחשת לשרירים, רויטל ורד טבע כתבה - רויטל ורד טבע (הלוחשת לשרירים) מומחית  לעיסוי רפואי, טיפול בפציעות ספורט והפגת כאבים. בוגרת בית ספר מירב בעיסוי שוודי הוליסטי, עיסוי רפואי לדרגת מטפל מוסמך ומוסמכת לעיסוי תאילנדי ולומי לומי. BA באומנות - אוניברסיטת תל אביב.


אני כאן לכל שאלה.
התקשרו כבר עכשיו
050-5570750  

050-5570750
או השאירו פרטים ואחזור אליכם בהקדם:

שם    

טלפון 



* כל חומר המופיע באתר הינו אינפורמטיבי בלבד ואין לראות בו תחליף ליעוץ וטיפול רפואי.

עיסוי בהוד השרון | איך משחררים צוואר תפוס?